הקשר בין שפה למציאות – שפה שוויונית לכולן.ם

ברוך שלא עשני אישה

מן משפט כזה שידעתי שקיים. עצבן אותי שקיים. הלכתי לברר מה עומד מאחוריו. עכשיו מעצבן אותי עוד יותר.

בנושאים שמעניינים אותי בקשר לתורה אני פונה למיכל, שפעם היתה קולגה והיום היא חברה. כשכתבתי לה שיש לי שאלה בקשר למשפט הזה היא ענתה לי: "את יכולה לשאול, ויש כל מיני תשובות, אבל עוד לא מצאתי אחת שממש מתיישבת על ליבי". בחיי שהתשובה שלה מאוד שימחה אותי.

כי אפשר נניח שהנוסח יהיה "ברוך שעשני גבר", לא?
אם ממש מתעקשים על נוסח שונה לגברים ונשים
או "ברוך שעשני כרצונו" לשני המינים?

אז הנה כמה ציטוטים מרבנים חשובים

1. "ברכת "שלא עשני אישה" מעידה על שמחת הגבר בכך שהוא מחוייב ביותר מצוות, שלא כמו דמויות אחרות הפטורות מהן."
2. "אין כוונת הברכה לומר ש 'איש הוא יותר מאשה', משום שאיש ואשה כלל אינם עומדים על אותו ייעוד ואינם עם אותם כלים"
3. "הברכה היא על כך שיש לי (לגבר) תפקיד פעיל וחשוב יותר ביחס לתפקיד של האשה, גם בימינו."
4. "נשמת האישה גבוהה יותר מזו של הגבר. ומשום שנשמת האישה מתוקנת יותר, היא חייבת בפחות מצוות מאשר הגבר. וככל שלגבר ניתנו יותר מצוות – הוא מברך על כך שנברא גבר, ולא אישה."
5. ולסיום, כי לא יכולתי להתאפק: "העיקר בכל זה- לגשת לסוגיות אלו מתוך כובד ראש ועמקות של לימוד, ולא ראיה שטחית מערבית הבוחנת הבדלים לפי הניראות ולא לפי הייעוד האלוקי."

קחו נקודה למחשבה רגע –
אם המשפט השלישי שגבר אומר בבוקר (בכל בוקר) הוא "ברוך שלא עשני אישה" – מה זה אומר על תפיסת השיוויון? על תפיסה התפקיד של גבר מול אישה? על תפיסת השפה שראויה להופיע במרחב הציבורי?

אגב, אם תסתכלי בנוסח התפילה תגלי ש"ברוך שלא עשני אישה" נמצא בחברה נהדרת יחד עם "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני עבד". רבי יהודה גם מוסיף לשלושת אלו את "ברוך שלא עשני בור", ככה בשביל לסגור את הסיפור מכל הכיוונים.

מעניין איך זה מסתדר עם ההסברים המחוכמים מעלה.

שפה היא ייצוג של המציאות.
כשאנחנו לא מיוצגות, או מיוצגות באופן שונה בשפה זה משפיע על הייצוג שלנו במציאות.
הזמנתי את דפנה איזנרייך לשיחה על השפה העברית.
על הפרדוקס, הסתירה הפנימית, בסיפור הזה כשמצד אחד "מה זה משנה איך אומרים" ומצד שני מחוקקים חוקים ומתרעמים כשאנחנו מבקשות לכתוב אחרת. דפנה כותבת על הנושא כבר שנים בקהילת הפייסבוק "דברו אלינו" – שווה לקפוץ לשם לקרוא.

פרק שכל מי שהיא אישה. כל מי שיש לה בת. כל מי שיש לה בן שאולי יחיה מתישהו עם בת. שאולי תהיה לו בת. בקיצור כולנו.
ויותר מזה. כל גבר. גבר שחי עם אישה. גבר שהוא אבא. גבר שיהיה אבא.
כי למה לא בעצם?
למה שהשפה לא תהיה שיוויונית?