"חוצפה היא התנהגות שאינה מצייתת לנורמה תוך כדי התרסה, ובפרט יש בה חוסר ציות לסמכות. במצבים קיצוניים, החוצפה אינה מלווה רק בחוסר נימוס אלא גם בגסות רוח ובפגיעה בזולת." (ויקיפדיה)
ומה עם הצד החיובי של חוצפה?
הנכונות לקחת את הסיכון הכרוך בפעולה מחוץ לנורמה בשביל הסיכוי להגיע למקום שטרם הגעתי אליו. אתגור הגבולות והמוסכמות החברתיות מתוך רצון ואמונה שאפשר / צריך אחרת.
לא סתם מדברים בעולם בחיוב על החוצפה הישראלית.
הנה כמה א.נשים שלא צייתו לנורמה ואיזה מזל שכך:
רוזה פארקס שסירבה לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן, כפי שנדרשה לפי החוקים בשנת 1955. מעצרה הוביל למחאה ולחרם על חברת האוטובוסים שהסתיים בהכרזה על ביטול מדיניות ההפרדה הגזעית. את דרכה של רוזה סללו נשים אמיצות כמו איירין מורגן, סוזי מקדונלד, קלודט קולווין ועוד.
בנימין זאב הרצל כתב את הספר "מדינת היהודים" בשנת 1896. בספר הציע פתרון ל"שאלה היהודית" באירופה ותיאר בפירוט רב את המדינה היהודית העצמאית העתידה לקום. הרצל הדגיש כי כדי ליישם את הרעיון יש להשיג הכרה בינלאומית ומשפטית בזכויות העם היהודי על ארץ משלו והציע את ישראל או ארגנטינה כחלופות.
מלאלה יוספזאי היא צעירה פקיסטנית בת 26 שחיה בשטח שנשלט ע"י הטאליבן. בגיל 11 (בשנת 2009) החלה לכתוב בלוג שפורסם ברשת BBC ותיארה את החיים תחת שלטון הטאליבן ואת דעתה בנושא חינוך לילדות ונערות. שנה לאחר מכן שידר הניו יורק טיימס סרט על חייה ומלאלה הפכה לדמות ידועה. בגיל 14 בזמן שהיתה בדרכה הביתה מבית הספר נורתה בראשה ע"י איש טאליבן. לאחר שהחלימה זכתה בפרס נובל לשלום. לא כל התושבים.ות בפקיסטן רואים בה כגיבורה לאומית. חלקם מתנגדים למעשיה.
גליליאו גליליי נחשב לאבי המדע המודרני. הוא פיתח טלסקופ עם יכולות שלא נראו כמותן וערך תצפיות אסטרונומיות אותן תיעד ופרסם בשנת 1610: פני הירח אינם חלקים, השמש משלימה סיבוב סביב צירה בחודש ולצדק יש ירחים משלו (עובדה שסתרה את האמונה הרווחת לפיה כדור הארץ הוא מרכז השמים). גילויים אלו נתקלו בהתנגדות של הכנסיה וגם מתוך עולם המדע ועלו לו במשפט שהוביל למאסר בצינוק ולאחר מכן מאסר בית בהשגחת האינקוויזיציה עד יומו האחרון. 350 שנים אחרי מותו הודה האפיפיור יוחנן פאולוס השני בטעויות הכנסיה הקתולית בפירוש כתביו של גליליאו.
כרמל מציעה לנו להשתמש בחוצפה כדי למצוא את הרצונות האמיתיים שלנו. אלו שלפעמים מוחבאים מאחורי רצונות של אחרים בסביבתינו או תכתיבים של החברה.
דיברנו על זימונים ואני מבקשת – אל תיפלו ב"רוחניקיות" של המילה הזו!
דיברנו על אחת הפרקטיקות שמורידות את ה"זימון" לקרקע: מה הייתי מבקשת אם הייתי ממש ממש חצופה?
אם הייתי ממש חצופה הייתי מבקשת לסיים את הדוקטורט עכשיו. בלי להשקיע בזה עוד רגע אחד. ששני המאמרים הנוספים יתקבלו, שאהיה אחרי הועדה והעבודה תוגש ותאושר.
אם הייתי ממש חצופה הייתי מבקשת שהפודקאסט יגיע לעוד אלפים רבים של נשים (וגברים) ויניע אותן לחשיבה או תנועה בכיוון חדש ומרגש. הייתי מבקשת לראיין נשים מעוררות השראה כמו עינת נתן, אפרת לקט, רונית כפיר.
אם הייתי ממש חצופה הייתי מבקשת מישהי שתטפל בכביסות, בבישולים, בסדר והניקיון בבית. הייתי מבקשת את הזכות להחליט מה בא לי ומה לא בא לי לעשות בכל רגע ורגע בחיים.
אם הייתי ממש חצופה הייתי מבקשת את היכולת לאכול מה שאני רוצה ולהרגיש טוב עם עצמי. הייתי מבקשת לקום ביקיצה טבעית בכל בוקר ושהילדים שלי ישמחו לבלות איתי ברוב הרגעים ביום.
אם הייתי ממש חצופה הייתי מבקשת קליק אחד למעלה ברמת השמחה בבית. הייתי מבקשת אנרגיה נעימה יותר, שלווה ורוגע גם בזמנים המאתגרים יותר בבית ובחיים בכלל.
אם היית ממש חצופה – מה היית מבקשת?
